ריפוי תאי ונשמתי

תפקיד הנפש

מרגע ההתעברות, כל מה שקורה לנו נרשם בנשמתנו ומתועד בתאים שלנו. המוח שלנו עוזר לנו להבין ולעבד דברים לוגיים כמו פתרונות מתמטיים, קביעת פגישות, מילוי הוראות; עם זאת הרגשות  והתחושות שלנו הם מעבר להבנה הלוגית-קוגניטיבית.

לעיתים קרובות, כשאנו חווים אירועים קשים וטראומתיים, המוח שלנו יחסום את הטראומה כדי להגן על האדם. הטראומה מודחקת אל התת-מודע מכיוון שלהתמודד איתה זה יותר מדי כואב.

כתוצאה מכך, אנו שוכחים אירועים אלו, או שנזכור אותם בצורה מאד מעורפלת. על אף שכחה זו, כאב הטראומה נשאר בתוכנו.

 

כיצד קשורים טראומה ותיכנות

לכולנו יש "כפתורים" מסויימים השולטים ומנהלים את חיינו. הרגעים שבהם אנו אומרים: "זה תמיד קורה לי!" האם אין לכולנו רגעים כאלה? הרגעים שבהם מישהו או משהו לוחץ לנו על כפתור ואנחנו מתרגזים או נסערים. כל זה קורה כתוצאה מטראומה. חישבו על טראומה כמו על תיכנות. בכל פעם שאנו עוברים טראומה, התאים, הנפש והתודעה שלנו מתוכנתים מחדש ואנחנו מתרחקים אוטומטית מהמהות שלנו.

 

תוצאות פוסט טראומה

חרדות, דיכאון, הפרעות פוסט טראומטיות, מיגרנות, כאבי בטן, ברונכיטיס ועוד... הרשימה של הדרכים בהן הגוף והנפש שלנו מגיבים ומביעים כאב, כתוצאה מטראומה בעבר, שלעתים קרובות חוזרת לילדותינו המוקדמת, היא אינסופית. מנסיוני, כפתורים ודפוסי התנהגות אלה, הן הפיזיים והן הרגשיים הם תוצאה של טראומה בלתי פתורה מהעבר, המאוחסנת בתאים.

 

התאים והנשמה שלנו לעולם לא שוכחים את הטראומה, ויש להם את כל המידע על כל דבר שקרה לנו במהלך חיינו, שמור בתוכם. בריפוי תאי ונשמתי המטופל לומד כיצד לגשת למידע זה, לעבד אותו ולשחרר את הטראומה.

פעמים רבות הייתי עדה לכך וראיתי כיצד טראומה לא פתורה באה לידי ביטוי באמצעות מחלה. זה יכול להיות כל דבר, החל מדלקת אוזניים, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי גב, כאב שיניים ואפילו סרטן. הרשימה היא אינסופית, עם זאת, בדרך כלל הסיבה נעוצה בטראומת הילדות החוזרת שמעולם לא נגעו בה.

אני שומעת לא פעם את המשפט "הזמן מרפא את כל הפצעים", אבל מהניסיון שלי, הזמן אינו מרפא דבר. אני מאמינה שאם הטראומה לא מטופלת, הדבר היחיד שהזמן עושה הוא לתת לאדם זמן "לדחוף את הכאב לתת מודע", שם הוא נשאר בלתי פתור ובלתי נראה, עד שהוא בסופו של דבר מתבטא בצורה פיזית ו/או רגשית.

 

איך הטיפול עובד

הטיפול מורכב משני היבטים שונים, הפיזי והרגשי. לפי הגישה שלי, השניים קשורים זה בזה, ואחד משפיע על השני. לכן, אני תמיד מתחילה את הטיפול באיזון הגוף דרך התמקדות בנשימה, הרפיה והילינג, בעוד המטופל שוכב לבוש על מיטת הטיפולים. 

זה נותן למטופל מספר דקות להתחבר פנימה, להשקיט את הנפש ולהקשיב לגופו. אלה הם שער וכלי מפתח במהלך הטיפול, שדרכם ניתן לגשת לכל המידע והזיכרון המאוחסנים בגוף ובתאים.

 

בעזרת דמיון מודרך המטופל מקשיב לגופו ומתחבר להרגשה/תמונה/תחושה שעולה לו.

טכניקה זו פועלת כדרך ישירה לזיכרון התאי, המאוחסן בתת המודע. לאחר הגישה לזיכרון התאי, המטופל עובר תהליך ריפוי עמוק, בו הוא/היא משחזרים מידע אבוד ומשיבים תחושה של רווחה וחיבור מחדש עם הילד הפנימי.

לאורך כל הטיפול אני מלווה בעדינות את המטופל בהילינג, על מנת לתמוך בו בתהליך.

במהלך הטיפול, המטופל לומד כלים רבים כגון: טכניקות נשימה והרפיה; הרחבת המודעות; איך להקשיב למתרחש בתוכו; ואיך להקשיב ולתקשר עם הילד הפנימי.

 

אני מאמינה שעבודה תהליכית זו חשובה מאוד כי אם לא נוגעים בטראומה, היא גורמת לניתוק, עיוות וכאוס. חיינו יוצאים מאיזון ואנחנו מאבדים את הקשר לעצמנו. לדעתי, 'להיות מחוברים לעצמנו', הוא המפתח לחיים מאוזנים ולבחור בבחירות התומכות בנו בדרכנו.